קאסם נ' משטרת אתג"ר לוד-גניבות

החלטה

בפניי שתי בקשות. האחת, בקשה להשבת תפוס, בהתאם לסעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) תשכ"ט – 1969 (להלן: "הפקודה"). השניה, בקשה להארכת תפוסים לפי סעיף 35 לפקודה, אשר נתפסו במסגרת אותה חקירה.

המבקש, בעליו של רכב מסוג פורד קוניקט אשר נתפס ביום 2.3.10 (להלן: "הרכב"), עותר להשבתו.

לטענת המבקש, המבקש עבד בעסק של מכירת חלקי חילוף משומשים בשם "טופ חלפים" בטירה. ביום 22.11.09 נעצר, ביחד עם אחרים, בחשד לאי רישום פרטים לפי חוק הגבלת השימוש ורישום בחלקי רכב משומשים (מניעת עבירות) כמו גם בחשד לפירוק חלקים מרכב וקבלת רכב או חלקים גנובים. ביום 23.11.09 שוחרר.

בינואר 2010 רכש המבקש מבעל העסק "טופ חלפים" את כל מלאי העסק והקים במקום עסק חדש בשם "שפע חלפים" (להלן : "העסק") והעסק "טופ חלפים" נסגר על ידי בעליו. כחודש ימים לאחר שנפתח העסק נעצר פעם נוספת ביום 2.3.10 באותם חשדות ובחשדות נוספים בתחום עבירות המס הקשורים לעסק הקודם, אשר ככל הנראה עלו מהמסמכים שנתפסו בקשר לעסק "טופ חלפים". ביום 2.3.10, יום המעצר השני, נתפס הרכב נשוא הבקשה, אשר שימש את המבקש כרכב פרטי וכן לעסק. המבקש שוחרר ביום 8.3.10 בתנאים מגבילים, וביניהם הפקדה כספית בסך 7,000 ₪ במזומן.

המבקש טוען כי החקירה הסתיימה וברכב לא בוצעה עבירה, לא נתפס בו רכוש החשוד כגנוב ו/או כל חלק של רכב החשוד כגנוב. עוד טוען המבקש כי הרכב אינו משמש כמוצג או ראיה והעבירות בהן חשוד המבקש אינן קשורות לרכב הנ"ל באופן ישיר או עקיף. המבקש מוסיף וטוען כי הוא זקוק לרכב לשימושו הפרטי ולצורך הפעלת העסק וכי אין לו כסף להפקיד לצורך קבלת הרכב. כמו כן ציין כי המשיבה תפסה במסגרת החקירה רכוש רב ששוויו כחצי מיליון ₪ וכן הופקדו על ידי כל המעורבים סכומי כסף רבים ועל כן אין צורך בהפקדת סכום נוסף.

לאור האמור, עותר המבקש להשבת הרכב. בשלב זה הוא מתנגד להארכת החזקת התפוסים על ידי המשיבה, כמבוקש בבקשה לפי סעיף 35 לפקודה, אולם במהלך הדיון שהתקיים בפניי, ציין בא כוחו, כי אם יושב לו רכבו, יסכים להארכת החזקת יתר התפוסים, כמבוקש על ידי המשיבה.

לטענת המשיבה, הרכב נתפס כדין על פי סעיף 21 לפקודה, מאחר והיה יסוד סביר כי שימש לביצוע העבירות בגינן נחקר המבקש, והיה עשוי לשמש כראיה בהליך משפטי בשל אותן העבירות. לטענתה, תיק החקירה מצוי כרגע בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) לצורך גיבוש כתב אישום, בו חשוד המבקש בעבירות חמורות של הלבנת הון, סחר וקבלת חלקי רכב גנובים ועבירות מע"מ ומס הכנסה. לטענתה, החקירה נוגעת גם לעסק החדש, שלא כטענת המבקש.

לדברי המשיבה, תכלית תפיסת הרכב היא לצורך חילוטו בהתאם לסעיף 39 לפקודה. על כן, ותוך שהיא נוהגת על פי מתחם שיקול הדעת שקבעה הפסיקה, הציעה למבקש להשיב לו את רכבו, תמורת הפקדת סכום השווה למחיר הרכב על פי מחירון או לחילופין צו המורה על מכירת הרכב לפי ס' 38 לפקודה.

ביום 6.6.10 התקיים דיון בבקשה. במהלך הדיון הציגה בפניי המשיבה סיכום חקירה. קבעתי בתום הדיון כי החלטתי תישלח לצדדים בדואר. לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שהוגש לעיוני, נתתי החלטה נוספת לפיה יתקיים דיון נוסף בבקשה, והדגשתי כל על המשיבה להציג בפניי במהלך הדיון "ראיות, להבדיל מסיכום חקירה, שיש בהן כדי לקשור את הרכב נשוא הבקשה לעבירות כאמור בס' 32 לפקודה".

בדיון שהתקיים ביום 30.6.10, לא הציגה בפניי המשיבה חומר חקירה למעט מסמך אחד. לאחר שהבהירה לי כי מדובר בחומר חקירה רב, אפשרתי לה להגיש את החומר לאחר מועד הדיון. כעשרה ימים לאחר הדיון, משראיתי שלא הוצג בפניי חומר חקירה, קבעתי בהחלטה נוספת, כי על המשיבה להציג בפניי חומר חקירה עד ליום 13.7.10, ואם לא יוצג החומר, יינתנו החלטות בבקשות. עד ליום זה, 21.7.10 לא הוצג בפניי חומר חקירה נוסף. אשר על כן, לאחר שניתנו למשיבה הזדמנויות רבות, עליי לתת החלטה בבקשות מבלי שהוצג בפניי חומר חקירה פרט למסמך אחד.

בבש"פ 342/06, חב' לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל, (פורסם במאגרים, 2006) (להלן : "פס"ד לרגו") סוכמו השאלות הטעונות הכרעה בבקשה כגון זו שבפניי. השאלות הראשונות הטעונות הכרעה הינן האם הרכב נתפס כדין והאם יש עילה להמשך התפיסה. נוכח טענות המבקש אשר פורטו לעיל, והעובדה שלא הוצג בפניי חומר חקירה אשר יסתור את טענות המבקש, ואשר ממנו ניתן ללמוד כי התקיימו התנאים הקבועים בפקודה, דהיינו כי היה למשיבה "יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה, או כאמצעי לביצועה", אני סבורה כי יש להשיב את הרכב לידי המבקש.

לאור האמור לעיל, אני קובעת כי הרכב נשוא הבקשה ישוחרר ויימסר לידי המבקש, לאחר שהמבקש יחתום על כתב התחייבות עצמית בסך 100,000 ₪.

אשר לבקשה להארכת התפוסים, נוכח נימוקי הבקשה, ומכיוון שהמבקש ציין במהלך הדיון כי אם ישוחרר רכבו, יסכים להארכת תוקף החזקת התפוסים, אני נעתרת לבקשה ומאריכה את תוקף החזקת התפוסים ב- 180 יום.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט' אב תש"ע, 20 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: